רש"י על שופטים· רש״י
פרק טו · פסוק ד
וַיֶּפֶן. אֶת הַזְּנָבוֹת זָנָב אֶל זָנָב. וַיִּפֶן, מַשְׁמַע הוּא עַצְמוֹ פָּנָה (שמות לב טו); וַיֶּפֶן, מַשְׁמַע הִפְנָה אֶת אֲחֵרִים, וְכֵן שִׁמּוּשׁ כָּל תֵּיבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ בְּה״א; (שמות א כ): וַיִּרֶב הָעָם; (איכה ב ה): וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה; (מלכים ב כה כא): וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ, גָּלָה; (שם ב: יח יא): וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, הִגְלָה: