רש"י על שופטים· רש״י
פרק ח
פסוק ב
מַה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם. מַה חָשׁוּב מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בִּתְחִלָּתוֹ, כְּמַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם אַתֶּם בַּסּוֹף:
הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת. שֶׁבָּאוּ לְיֶדְכֶם בַּסּוֹף מִתְּחִלַּת הַבָּצִיר שֶׁבָּצַרְנוּ אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי, שֶׁהֲרֵי בְּיֶדְכֶם נָתַן ה׳ אֶת הַמְּלָכִים:
פסוק ג
וּמַה יָּכֹלְתִּי. לַעֲשׂוֹת שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב כְּמַעֲשֵׂה שֶׁלָּכֶם:
פסוק ד
עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ. עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן תְּחִלָּה, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן אֶת אֶרֶץ רְאוּבֵן וְגָד וּמְנַשֶּׁה, וְעָבַר שָׁם כְּדֵי לִנְקֹם אַף בָּהֶם:
פסוק ה
לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת. יִשְׂרָאֵל הָיוּ:
פסוק ו
הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע בְּיָדֶךָ. שֶׁאַתָּה מִתְפָּאֵר שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן:
פסוק ז
הַבַּרְקֳנִים. רונצי״ש בְּלַעַ״ז:
פסוק י
בַּקַּרְקֹר. שֵׁם מָקוֹם:
פסוק יא
דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים. דֶּרֶךְ אֶרֶץ קֵדָר וַעֲרָב הַשּׁוֹכְנִים בַּמִּדְבָּר בְּאָהֳלֵיהֶם, שֶׁרוֹעִים מִקְנֶה תָּמִיד וְאֵין דָּרִים בְּבָתִּים:
מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיׇגְבְּהָה. שֶׁהֵם עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא רָצָה לֵילֵךְ שָׁם אֶלָּא דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָהֶם, וִיהוּמַּם פִּתְאוֹם:
פסוק יג
מִלְמַעֲלֵה הֶחָרֶס. עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעוֹד הַחַמָּה נִרְאֵית גָּבוֹהַּ:
פסוק טז
וַיֹּדַע בָּהֶם. (תרגום:) וּתְבַר בְּהוֹן:
פסוק יח
אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶחָד הָיָה בָהֶם שֶׁתּוֹאֲרוֹ כְּתוֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ: כָּמוֹךָ כָּמוֹהֶם, תּוֹאַר אֶחָד לָכֶם, כִּי כְתוֹאַר בְּנֵי מְלָכִים הָיוּ:
פסוק כ
וְלֹא שָׁלַף הַנַּעַר חַרְבּוֹ. לְהָרְגָם, שֶׁהָיָה יָרֵא מֵהֶם:
פסוק כא
הַשַּׂהֲרֹנִים. לוינ״ש בְּלַעַ״ז, שֶׁל זָהָב:
פסוק כו
הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִיפוֹת. (תרגום:) עִנְקְיָא וּכְלִילָא:
פסוק כז
וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד. לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן עַל תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה, לִרְאוֹת כַּמָּה הָיָה חֵילָם כָּבֵד שֶׁבְּנִזְמֵי חֲשׁוּבֵיהֶם הָיָה כָּל הַזָּהָב הַזֶּה:
וַיִּזְנוּ כָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו. לְאַחַר מִיתַת גִּדְעוֹן:
פסוק לג
בַּעַל בְּרִית. כָּךְ שְׁמוֹ:
פסוק לה
וְלֹא עָשׂוּ חֶסֶד וְגוֹ׳. שֶׁהָרְגוּ אֶת בָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּעִנְיָן (שופטים ט:ה):