רש"י על שופטים· רש״י
פרק ב
פסוק א
וַיַּעַל מַלְאַךְ ה׳. שָׁנִינוּ בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יט): זֶה הָיָה פִּנְחָס:
אֶל הַבֹּכִים. שֵׁם הַמָּקוֹם:
אַעֲלֶה אֶתְכֶם. כָּךְ הָיָה דַעְתִּי מִתְּחִלָּה לְהַעֲלוֹתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְכֵן עָשִׂיתִי עַל מְנָת לְהוֹרִישׁ אֶת אוֹיְבַי:
פסוק ג
וְגַם אָמַרְתִּי. עַתָּה אָמַרְתִּי בְּאַפִּי:
לְצִדִּים. לִמְצַדְּדִים בְּצִדְּכֶם בִּגְדוּדִים וְגַיָּסוֹת לִשְׁלֹל וְלָבוֹז:
פסוק ו
וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳. זֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֻקְדָּם, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּא לוֹמַר (פסוק יא): וַיַּעֲשׂוּ הָרַע, הִתְחִיל לוֹמַר כֵּן: יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁמֵּת, וְקִבְּלוּ לְפָנָיו לַעֲבֹד ה׳, שְׁלָחָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, וְהֵם עָבְדוּ אֶת ה׳ כָּל יָמָיו וְכָל יְמֵי הַזְּקֵנִים, וְאַחַר כָּךְ: וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע:
פסוק ז
אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים וְגוֹ׳. יָמִים הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים לֹא הֶאֱרִיכוּ, לְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בְּהֶסְפֵּדוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ט): הַר גָּעַשׁ, שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם הָהָר לְהָרְגָן:
פסוק ט
בְּתִמְנַת חֶרֶס. עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת חֶרֶס עַל קִבְרוֹ, כְּלוֹמַר חֲבָל עַל אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה וּמוּטָל בְּקֶבֶר:
פסוק טו
בְּכָל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה׳ הָיְתָה בָּם לְרָעָה. עַל אֲבִימֶלֶךְ וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן נֶאֱמַר בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יב):
פסוק טז
וַיָּקֶם ה׳ שֹׁפְטִים. תָּמִיד מִדּוֹר אֶל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ בַּסֵּפֶר הַזֶּה, שׁוֹפֵט אַחַר שׁוֹפֵט:
פסוק יח
וְכִי הֵקִים. לְשׁוֹן הֹוֶה, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֵקִים לָהֶם שׁוֹפְטִים, וְהָיָה ה׳ עִם הַשּׁוֹפֵט וְגוֹ׳:
כִּי יִנָּחֵם. שֶׁהָיָה מִתְנַחֵם לָהֶם עַל הָרָעָה, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
מִנַּאֲקָתָם. מִפְּנֵי נַאֲקָתָם, הָעוֹלָה לְפָנָיו מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם:
פסוק יט
לֹא הִפִּילוּ. לֹא הִנִּיחוּ דָבָר לִהְיוֹת נוֹכָחִים עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם:
פסוק כב
הֲשֹׁמְרִים הֵם. ה״א חֲטַף פַּתַּח הוּא נָקוּד, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁאֵלָה וְנִסָּיוֹן: