אור ברסלב

רש"י על רות· רש״י

פרק א

פסוק א

וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים. לִפְנֵי מְלֹךְ מֶלֶךְ שָׁאוּל, שֶׁהָיוּ הַדּוֹרוֹת מִתְפַּרְנְסִים עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים. וּבִימֵי אִבְצָן הָיָה, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, אִבְצָן זֶה בֹּעַז:

וַיֵּלֶךְ אִישׁ. עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וּפַרְנַס הַדּוֹר. וְיָצָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ מִפְּנֵי צָרוּת הָעָיִן, שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בָעֲנִיִּים הַבָּאִים לְדָחְקוֹ, לְכַךְ נֶעֱנַשׁ:

פסוק ב

אֶפְרָתִים. חֲשׁוּבִים. וְכֵן "בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי" אֶבְגִּינוֹס. רְאֵה חֲשִׁיבוּתָם, שֶׁהֲרֵי הִשִּׂיא עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב אֶת בִּתּוֹ לְמַחְלוֹן, דְּאָמַר מַר, רוּת בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן הָיְתָה. דָּבָר אַחֵר, "אֶפְרָתִים", בֵּית לֶחֶם קְרוּיָה אֶפְרָת:

פסוק ג

אִישׁ נָעֳמִי. לָמָּה נֶאֱמַר? מִכַּאן אָמְרוּ, אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ. (וְאָמַר "אִישׁ נָעֳמִי" כְּלוֹמַר, לְפִי שֶׁהוּא הָיָה אִישׁ נָעֳמִי וְשׁוֹלֵט עָלֶיהָ וְהִיא טְפֵלָה לוֹ, לָכֵן, פָּגְעָה בוֹ מִדַּת הַדִּין וְלֹא בָהּ):

פסוק ה

גַם שְׁנֵיהֶם. מַהוּ "גַם"? בַּתְּחִלָּה לָקוּ בְמָמוֹנָם וּמֵתוּ גְמַלֵּיהֶם וּמִקְנֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ גַם הֵם:

פסוק ז

וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם. לָמָּה נֶאֱמַר? הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר: "וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב", וּמֵהֵיכָן תָּשׁוּב אִם לֹא תֵצֵא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה שָׁם? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם נִכֶּרֶת וְעוֹשָׂה רשֶׁם. פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ שֶׁל עִיר. וְכֵן "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע":

פסוק יב

כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ. שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ וְאוֹלִיד בָּנִים וְתִנָּשְׂאוּ לָהֶם, שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים לָכֶם וְאֵינְכֶם אֲסוּרוֹת לָהֶם מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לְיָבָם, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לְמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן קִדּוּשִׁין בָּהֶן שֶׁנָּכְרִיּוֹת הָיוּ וְלֹא נִתְגַּיְּרוּ וְעַכְשָׁיו הֵן בָּאוֹת לְהִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ". מֵעַתָּה, נִהְיֶה לְעַם אֶחָד:

כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה. כִּי אֲפִלּוּ אָמַר לִי לִבִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה לִנָּשֵׂא עוֹד וְלָלֶדֶת בָּנִים:

גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ. וְיוֹתֵר מִכֵּן, אֲפִלּוּ הָרִיתִי הַלַּיְלָה זְכָרִים:

וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים. אוֹ אֲפִלּוּ כְּבָר יָלַדְתִּי בָנִים:

פסוק יג

הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה. בִּתְמִיהַּ, שֶׁמָּא לָהֶם תְּצַפֶּינָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? לְשׁוֹן "שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו":

תֵּעָגֵנָה. לְשׁוֹן אָסוּר וְכָלוּא כְּמוֹ "עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ". וְיֵשׁ פּוֹתְרִין לְשׁוֹן עִגּוּן, וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד הַנּוּ"ן דָּגֵשׁ אוֹ לִכְתֹּב שְׁנֵי נוּנִי"ן:

כִּי יָצְאָה בִי יַד ה'. אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "יַד ה'" מַכַּת דֶּבֶר הוּא. וּבִנְיַן אָב לְכֻלָּם "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה":

פסוק טו

הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ. זֶה טַעְמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר. "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" טַעְמוֹ לְמַטָּה בַּבֵי"ת לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָהֶם:

פסוק טז

אַל תִּפְגִּעִי בִי. אַל תִּפְצְרִי בִי:

כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ. מִכַּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר מוֹדִיעִין לוֹ מִקְצַת עֳנָשִׁים, שֶׁאִם בָּא לַחֲזֹר בּוֹ יַחֲזֹר, שֶׁמִּתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ שֶׁל רוּת אַתָּה לָמֵד מַה שֶּׁאָמְרָה לָהּ נָעֳמִי. "אָסוּר לָנוּ לָצֵאת חוּץ לַתְּחוּם בַּשַּׁבָּת". אָמְרָה לָהּ, "בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ". "אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵד נְקֵבָה עִם זָכָר שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ". אָמְרָה לָהּ, "בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין". "עַמֵּנוּ מֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר עַמִּים בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת", "עַמֵּךְ עַמִּי". "אָסוּר לָנוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, "אֱלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". "אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת". "שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, אֶחָד לְנִסְקָלִין וְנִשְׂרָפִין וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִין וְנֶחְנָקִין". אָמְרָה לָהּ, "וְשָׁם אֶקָּבֵר":

פסוק יז

כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי. כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְהָרַע, שֶׁיָּצְאָה בִי יָדוֹ לְהָמִית אִישִׁי וְלֵירֵד מִנְּכָסַי:

וְכֹה יוֹסִיף. אִם יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ כִּי אִם הַמָּוֶת:

פסוק יח

וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. מִכַּאן אָמְרוּ, אֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו:

פסוק יט

וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, "בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים הַגֵּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר, הִשְׁוָה אוֹתָהּ הַכָּתוּב לְנָעֳמִי":

וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. נַעֲשֵׂית הוֹמִיָּה כָל הָעִיר. כֻּלָּם נִתְקַבְּצוּ לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז שֶׁמֵּתָה בּוֹ בַיּוֹם:

הֲזֹאת נָעֳמִי. הַהֵ"א נְקוּדָה חֲטָף מִפְּנֵי שֶׁהִיא בִתְמִיהַּ, הֲזֹאת נָעֳמִי שֶׁרְגִילָה לָצֵאת בַּצַּבִּים וּבַפְּרָדִים? חֲזִיתֶם מֶה עָלְתָה לָהּ עַל אֲשֶׁר יָצָאת לְחוּצָה לָאָרֶץ:

פסוק כא

מְלֵאָה הָלַכְתִּי. בְּעֹשֶׁר וּבָנִים. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת:

עָנָה בִי. הֵעִיד עָלַי שֶׁהִרְשַׁעְתִּי לְפָנָיו. דָּבָר אַחֵר: עָנָה בִי מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ "וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל":

פסוק כב

בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים. בִּקְצִירַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

תוכן העניינים

רש"י על רות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה