אור ברסלב

רש"י על קהלת· רש״י

פרק יא

פרק י

פסוק א

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. עֲשֵׂה טוֹבָה וָחֶסֶד לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר לְךָ לִבְּךָ עָלָיו, "אַל תִּרְאֶנּוּ עוֹד", כְּאָדָם שֶׁמַּשְׁלִיךְ מְזוֹנוֹתָיו עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ. עוֹד יָמִים בָּאִים וּתְקַבֵּל תַּשְׁלוּמְךָ. רְאֵה מַה נֶאֱמַר בְּיִתְרוֹ: "קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם". וְסָבוּר שֶׁהוּא מִצְרִי, וְלֹא יִרְאֶנּוּ עוֹד. מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וּמָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהִכְנִיסוֹ תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְזָכוּ בָנָיו וּבְנֵי בָנָיו לֵישֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית:

פסוק ב

תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה. חִלַּקְתָּ מִלַּחְמְךָ וּמִשְׁתְּךָ לְשִׁבְעָה צְרִיכֵי חֶסֶד, חַלֵּק עוֹד לִשְׁמוֹנָה שֶׁיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאַל תֹּאמַר "דָּי":

כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה. שֶׁמָּא עוֹד בָּאִים וְתִצְטָרֵךְ לְכֻלָּם. אָז תִּנָּצֵל עַל יְדֵי צְדָקָה זוּ מִן הָרָעָה. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?

וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: תֶּן חֵלֶק וְגוֹ'. אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית. תֵּן אֶחָד מֵהֶן חֵלֶק לְיוֹצְרֶךָ לָנוּחַ בְּשַׁבָּת. וְגַם לִשְׁמוֹנָה. אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָהּ.

דָּבָר אַחֵר: תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה. קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי פֶסַח. וְגַם לִשְׁמוֹנָה. שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג:

כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה. אִם יֶחֱרַב הַבַּיִת, וְלֹא תַקְרִיבוּ עוֹד, וְיוֹעִילוּ קָרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, לְבַטֵּל גְּזֵרָה הָרָעָה:

דָבָר אַחֵר: כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה. לֹא יָדַעְתָּ מַה נִגְזַר עַל הַגְּשָׁמִים בַּחַג. וְיוֹעִילוּ הַקָּרְבָּנוֹת, וִיבַטְּלוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת:

פסוק ג

אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם. אִם רָאִיתָ עָבִים מְלֵאִים גֶּשֶׁם, יָדַעְתָּ שֶׁסּוֹפָן יָרִיקוּ גִשְׁמֵיהֶם עַל הָאָרֶץ; בַּמָּקוֹם שֶׁהַטּוֹבָה צוֹמַחַת וְנִכֶּרֶת, שָׁם סוֹפָהּ לָנוּחַ. אַף כֵּן דַּע שֶׁאִם יִפּוֹל עֵץ וְגוֹ', אִם יִשְׁכֹּן אָדָם חָכָם וְצַדִּיק בְּעִיר אוֹ בִמְדִינָה, מְקוֹם שֶׁיִּשְׁכֹּן, שָׁם יִהְיוּ נִכָּרִין מַעֲשָׂיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ, וְחָכְמוֹתָיו וּמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹתָיו וְתַשְׁלוּם טוֹבָה לְיוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם עַל מִנְהָגוֹ הַטּוֹב שֶׁהִדְרִיכָם בְּדֶּרֶךְ יְשָׁרָה:

יִפּוֹל. יִשְׁכֹּן, כְּמוֹ "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל":

עֵץ. תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּגִין בִּזְכוּתוֹ כָּעֵץ הַמֵּסִיךְ עַל הָאָרֶץ:

פסוק ד

שֹׁמֵר רוּחַ. מַמְתִּין וּמְצַפֶּה עַד בֹּא הָרוּחַ:

לֹא יִזְרָע. פְּעָמִים מַמְתִּין וְאֵינוֹ בָא:

וְרֹאֶה בֶעָבִים. נוֹתֵן עֵינָיו בֶּעָבִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם קוֹדְרִים, יָרֵא לִקְצוֹר מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, לְעוֹלָם לֹא יִקְצוֹר, לְפִי שֶׁיָּרֵא תָמִיד:

פסוק ה

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְגוֹ'. כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְלֵאָה. דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָרִים בְּבֶטֶן שֶׁהִיא מְלֵאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לְחוּץ. "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ". הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ. "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ . . . דֶּרֶךְ הָרוּחַ", כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת. לֹא זוּ גְלוּיָה לְךָ, וְלֹא זוּ גְלוּיָה לְךָ. פְּעָמִים אַתָּה סָבוּר לְהַכִּיר בֶּעָבִים שֶׁיָּבֹא הָרוּחַ, וְאֵינוֹ בָא כַאן, כִּי עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וַהֲרֵי לָשׁוֹן זֶה כְּמוֹ: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם": "כַּשִּׁפְחָה כַּגְבִרְתָּהּ" "כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר". וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מֻקְדָם לִמְאֻחָר, וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מְאֻחָר לְמֻקְדָּם, אַף כַּאן לָמַד יְדִיעַת הָרוּחַ מִידִיעַת הַבֶּטֶן, כְּלוֹמַר: אֵין לְךָ לִשְׁמֹר אֶת הָרוּחַ לִרְאוֹת בֶּעָבִים: (הַגַּהָ"ה: עִנְיָן זֶה הוּא מְסוֹרָס בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י וּמְהֻפָּךְ, וּצְרִיכִים לְהַגִּיהַּ כְּפִי אֲשֶׁר הוּא בַּסְּפָרִים הַמְּדֻיָּקִים, וְאָז יוּבַן שַׁפִּיר. וְכַךְ הִיא הַנּוּסְחָא הָאֲמִתִּית:

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ עֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לְחוּץ, אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה בְּבִטְנָהּ, כַּךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הָרוּחַ. כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת וְכוּ' מִסֵּפֶר שִׂפְתֵי חֲכָמִים):

כַּעֲצָמִים. אינקלשירי"ש בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ "וְעוֹצֵם עֵינָיו":

כָּכָה לֹא תֵדַע וְגוֹ'. אַף גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם לְעִנְיַן עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת כַּךְ עֲלוּמוֹת הֵם מִמֶּךָ וְלֹא תִמָּנַע מִן הַחֶסֶד לִדְאֹג שֶׁמָּא אֶחְסַר מִנְּכָסַי וְאֵעָנִי. לֹא אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה וְאֶתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתִּי וְאֵעָנִי, לֹא אֶשָּׂא אִשָּׁה וְיִהְיֶה לִי בָנִים וְאֶצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם:

פסוק ו

בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְגוֹ'. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בְיַלְדוּתְךָ, לְמַד תּוֹרָה בְזִּקְנוּתְךָ אִם הָיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּיַלְדּוּתְךָ, יִהְיוּ לְךָ תַלְמִידִים בְּזִקְנוּתְךָ נָשָׂאתָ אִשָּׁה בַת בָּנִים בְּיַלְדּוּתְךָ תִּשָּׂא בַת בָּנִים בְּזִקְּנוּתְךָ. עָשִּׂיתָ צְדָקָה בְיַלְדּוּתְךָ, עֲשֵׂה צְדָקָה בְזִקְנוּתְךָ:

כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר. אִם תַּלְמִידִים וּבָנִים שֶׁבְּיַלְדּוּתְךָ יִתְקַיְּמוּ לְךָ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא שֶׁבְּזִקְנוּתְךָ. מָצִינוּ בְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ כ"ד אֶלֶף תַּלְמִידִים מִגַּבַּת וְעַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, וּבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם. וּשְׁנָאָהּ לָהֶם. וּלְעִנְיַן הַבָּנִים מָצִינוּ בְאִבְצָן: "וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו", וְכֻלָּם מֵתוּ בְחַיָּיו. וּבְזִקְנוּתוֹ הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְנִתְקַיֵּם לוֹ:

פסוק ז

וּמָתוֹק הָאוֹר. מָתוֹק הִיא אוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה:

וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ. וְאַשְׁרֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁעֵינֵיהֶם רוֹאִים הֲלָכָה מְלֻבֶּנֶת וּמְחֻוֶּרֶת עַל בֻּרְיָהּ, כַּךְ נִדְרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:

פסוק ח

בְּכֻלָּם יִשְׂמָח. יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּזְכֹּר יְמֵי הַחשֶׁךְ וְיֵיטִיב מַעֲשָׂיו שֶׁיִּנָּצֵל מֵהֶם, וְהֵם יְמֵי מִיתַת עוֹלָם, הֵם יְמֵי הָרְשָׁעִים:

כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ. בְּאוֹתָן הַיָּמִים יוֹתֵר מִימֵי הַחַיִּים:

כָּל שֶׁבָּא. עָלָיו יִהְיֶה הֶבֶל וָחשֶׁךְ. יֵשׁ הֶבֶל שֶׁהוּא לְשׁוֹן פֻּרְעָנוֹת וְצָרוֹת, כְּמוֹ: "כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחשֶׁךְ יֵלֵךְ":

פסוק ט

שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ וְלִבְנוֹ: "חֲטָא, חֲטָא, כִּי פַעַם אַחַת תִּקְלֶה עַל הַכֹּל. אַף כַּאן הֶחָכָם אָמַר, "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ. . . וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ", וּבָטוּחַ תִּהְיֶה "כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ" הַשׁוֹפֵט "בַּמִּשְׁפָּט":

פסוק י

וְהָסֵר כַּעַס. דְּבָרִים הַמַּכְעִיסִים אֶת הַמָּקוֹם:

וְהַעֲבֵר רָעָה. יֵצֶר הָרָע:

מִבְּשָׂרֶךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לֵב בָּשָׂר:

וְהַשַּׁחֲרוּת. נַעֲרוּת, שֶׁרֹאשׁ אָדָם שָׁחוֹר בִּימֵי עֲלוּמָיו:

תוכן העניינים

רש"י על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה