רש"י על קהלת· רש״י
פרק י · פסוק כ
גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ. אֲפִילּוּ בְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, בְּלֹא דִבּוּר. "גַּם" אֲפִילוּ.
מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל. אַל תַּרְגִּיז לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם:
עוֹף הַשָּׁמַיִם. נְשָׁמָה הַנְּתוּנָה בְךָ, שֶׁסּוֹפָה לָעוּף עַל הַשָּׁמָיִם:
וּבַעַל כְּנָפַיִם. מַלְאָךְ הַמְלַוֶּה אוֹתְךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ", וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. יֵשׁ לְךָ לִדְאֹג מִכָּל בִּרְיָה, שֶׁמָּא יֵשׁ שׁוֹמְעִין וְיַגִּידוּ לַאֲחֵרִים: