רש"י על קהלת· רש״י
פרק י · פסוק ח
חֹפֵר גּוּמָּץ. שׁוּחָה:
בּוֹ יִפּוֹל. פְּעָמִים שֶׁהוּא נוֹפֵל בּוֹ. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לְךָ חוֹרֵשׁ רָעָה וְסוֹפוֹ לָשׁוּב עָלָיו בְּסוֹף, שֶׁכָּלָה זַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר עַל יְדֵי כְלֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ":
וּפֹרֵץ גָּדֵר. סְיָג שֶׁל חֲכָמִים, לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם:
יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. מִיתָה בִידֵי שָׁמָיִם, וּלְפִי שֶׁדִּבֵּר בִּלְשׁוֹן פְּרִיצַת גָּדֵר, הִזְכִּיר בְּתַשְׁלוּמִין לְשׁוֹן נְשִׁיכַת נָחָשׁ, שֶׁהוּא דָר בְּחוֹרֵי נִקְבֵי כָתְלֵי בָתִּים פְּרוּצִים: