רש"י על קהלת· רש״י
פרק ח · פסוק טז
כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי. אֵין "כַּאֲשֶׁר" זֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דֻּגְמָא, כְּמוֹ "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה", אֶלָּא לְשׁוֹן זְמַן, כְּמוֹ "כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף", "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל וְגוֹ'", אַף זֶה כֵן, כְּשֶׁהָיִיתִי נוֹתֵן לִבִּי "לָדַעַת וְלָתוּר, וְגוֹ'," "אָז וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים":
שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה. הַרָשָׁע הַשָּׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן וְהָעֲרָיוֹת: