רש"י על קהלת· רש״י
פרק ח · פסוק ח
אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ. בְּרוּחוֹ וְיִצְרוֹ שֶׁל שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, לִכְלוֹא וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָרוּחַ שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת:
וְאֵין שִׁלְטוֹן. שֶׁל שׁוּם מֶלֶךְ נִיכָּר בְּיוֹם מוֹתוֹ. בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד", וּבְיוֹם מוֹתוֹ "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת", וְלֹא הֻזְכַּר הַמַּלְכוּת כַּאן:
וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה. זוּ לֵאמֹר: "אֶשְׁלַח בְּנִי אוֹ עַבְדִּי בִמְקוֹמִי: