רש"י על קהלת· רש״י
פרק ו · פסוק ח
מַה־יוֹתֵר. לוֹ בְחַכְמָתוֹ מִשֶּׁאִם הָיָה כְסִיל:
מַה־לֶּעָנִי. חִסָּרוֹן מִן הֶעָשִׁיר שֶׁאֵין לוֹ קוֹרַת רוּחַ? גַּם הוּא יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיִּים. דָּבָר אַחֵר: וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּחַיָּיו: