אור ברסלב
רש"י על קהלת פרק א › פסוק ד

רש"י על קהלת· רש״י

פרק א · פסוק ד

פסוק ג

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. כָּל־מַה שֶׁהָרָשָׁע יָגֵעַ וְעָמֵל לַעֲשׁק וְלִגְזֹל אֵינוֹ מְבַלֶּה אֶת־מַעֲשָׂיו, כִּי הַדּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר אַחֵר בָּא וְנוֹטֵל הַכֹּל מִיַּד בָּנָיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים":

וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וּמִי הֵם הַמִּתְקַיְּמִים? הָעֲנָוִים הַנְּמוּכִים, הַמַּגִּיעִין עַצְמָם עַד לָאָרֶץ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אָרֶץ". וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אוֹמֵר: כָּל־צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ":

תוכן העניינים

רש"י על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה