רש"י על צפניה· רש״י
פרק ב · פסוק ה
חֶבֶל הַיָּם. ״סְפַר יַמָּא״. וּלְשׁוֹן ׳חֶבֶל׳ – מִדַּת הַקַּרְקַע הִיא, שֶׁמּוֹדְדִין בְּחֶבֶל. כְּלוֹמַר הַסְּמוּכִים לַיָּם.
גּוֹי כְּרֵתִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַמָּא דְמְחֻיָּבִין לְאִשְׁתְּצָאָה״. וּמִי הֵן יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם? כְּנָעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי פְּלִשְׁתִּים יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָאַחֲרוֹן בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ מִצְרֵי תְּחוּמֶיהָ. וְאַף שֶׁדּוֹרְשׁוֹ יוֹנָתָן לְכִלָּיָה, ״גּוֹי כְּרֵתִים״ – מְדִינָה הִיא בַּפְּלִשְׁתִּים וּשְׁמָהּ כְּרֵתִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּצִקְלָג: ״אֲנַחְנוּ פָשַׁטְנוּ עַל נֶגֶב הַכְּרֵתִי וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה״ (שמואל א ל:יד), וְתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַל דָּרוֹם כְּרֵתִי״. וּלְמַטָּה כָּתוּב: ״בְּכָל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּמֵאֶרֶץ יְהוּדָה״ (שם ל:טז).