אור ברסלב
רש"י על צפניה פרק ב › פסוק א

רש"י על צפניה· רש״י

פרק ב · פסוק א

פרק ב

הִתְקוֹשְׁשׁוּ. הִתְלַקְּטוּ וְאִסְפוּ יַחַד, כְּמוֹ ״לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ״ (שמות ה:יב).

וָקוֹשּׁוּ. מַעֲשֵׂיכֶם. הַשְׁווּ מַעֲשֵׂיכֶם לְדַעַת קוֹנְכֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ: קַשֵּׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קַשֵּׁט אֲחֵרִים. עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן ׳הֶקֵּשׁ׳, אָדָם הַמַּשְׁוֶה עַצְמוֹ וּמְיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ.

הַגּוֹי לֹא נִכְסָף. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּלָא חֲמַד לְמֵיתַב לְאוֹרָיְתָא״.

תוכן העניינים

רש"י על צפניה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה