רש"י על צפניה· רש״י
פרק א
פסוק ב
אָסֹף אָסֵף. לְשׁוֹן ׳כִּלָּיוֹן׳, כְּמוֹ (שופטים יח:כה) ״וְאָסַפְתָּ אֶת נַפְשֶׁךָ״ דְּמִיכָה. וְאָלֶ״ף חֲסֵרָה בְּתֵיבָה שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״אֶאֱסֹף״, אֲבָל יֵשׁ כָּאֵלֶּה הַרְבֵּה, כְּמוֹ ״לֹא יָהֵל שָׁם עֲרָבִי״ (ישעיהו יג:כ), שֶׁהוּא כְּמוֹ ״לֹא יֶאֱהַל״.
פסוק ג
וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים. הֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
פסוק ד
אֶת שְׁאָר הַבַּעַל. שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁאֵרִית לְזִכְרוֹנוֹ.
הַכְּמָרִים עִם הַכֹּהֲנִים. ״פַּלְחֵיהוֹן עִם כּוּמְרֵיהֶם״.
פסוק ה
וְאֶת הַנִּשְׁבָּעִים לַה׳. וְחוֹזְרִים וְנִשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם, בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם. עוֹשִׂין עֲבוֹדָה זָרָה עִקָּר, לוֹמַר: אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין בִּשְׁבוּעַת ה׳, הֲרֵינִי נִשְׁבָּע לְךָ בַּעֲבוֹדָה זָרָה.
פסוק ז
הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו. זִמֵּן חֵילוֹתָיו לְיוֹם מוֹעֵד.
פסוק ח
מַלְבּוּשׁ נָכְרִי. תַּכְשִׁיטֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
פסוק ט
הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּמְהַלְכִין בְּנִימוּסֵי פְלִשְׁתָּאֵי״, שֶׁלֹּא הָיוּ דּוֹרְכִים עַל מִפְתַּן דָּגוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְגוֹ׳״ (שמואל א ה:ה).
פסוק י
מִשַּׁעַר הַדָּגִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִתְּרַע נוּנַיָּא״. וְשַׁעַר הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וְכָךְ שְׁמוֹ.
מִן הַמִּשְׁנֶה. מִשַּׁעַר הָעוֹפוֹת שֶׁהוּא שֵׁנִי לוֹ.
פסוק יא
יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ. ״נַחֲלָא דְקִדְרוֹן״, שֶׁעֲמֻקָּה כְּמַכְתֶּשֶׁת זֶה, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: מִשַּׁעַר הַדָּגִים – זוֹ עַכּוֹ הַנְּתוּנָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַיָּם, שֶׁשָּׁם נְצוֹדִים דָּגִים הַרְבֵּה.
מִן הַמִּשְׁנֶה. לוֹד, שֶׁהִיא מִשְׁנֶה לִירוּשָׁלַיִם.
מֵהַגְּבָעוֹת. זוֹ צִפּוֹרִי, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים כְּצִפּוֹר.
יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ. זוֹ טְבֶרְיָא, שֶׁעֲמוּקָה מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי אֲתַר כָּל עַמָּא דְּדָמֵי עוֹבָדֵיהוֹן לְעוֹבְדֵי עַמָּא דְאַרְעָא דִכְנָעַן״.
כָּל נְטִילֵי כֶסֶף. ״כָּל עֲתִּירֵי נִכְסַיָּא״ טְעוּנֵי מַשָּׂא כֶּסֶף וְזָהָב, כְּמוֹ (משלי כז:ג) ״כֹּבֶד הָאֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל״, לְשׁוֹן ׳מַשָּׂא׳.
פסוק יב
אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם בַּנֵּרוֹת. אֲדַקְדֵּק בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם.
הַקֹּפְאִים. הַצָּפִים עַל שִׁמְרֵיהֶם. ״וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל״ (מלכים ב ו:ו) מְתַרְגְּמִינַן: ״וּקְפָא פַרְזְלָא״.
הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב ה׳. לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
וְלֹא יָרֵעַ. לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ.
פסוק יד
מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר. הַגִּבּוֹר יִצְרַח שָׁם בְּקוֹל מַר.
פסוק טו
יוֹם שׁוֹאָה. לְשׁוֹן ׳שִׁמָּמוֹן׳.
וּמְשׁוֹאָה. שִׁמָּמוֹן יוֹתֵר.
פסוק יז
וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם. לְיִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִים אָדָם.
וּלְחֻמָּם. בְּשָׂרָם. וּלְשׁוֹן עַרְבִי, בָּשָׂר קוֹרִין ׳אַל לַחַם׳.
כַּגְּלָלִים. רְעִי.