רש"י על עמוס· רש״י
פרק ט · פסוק ז
הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי. לָמָּה אֶמָּנַע מִלְּהִפָּרַע מִכֶּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שָׁבִים אֵלַי, הֲלֹא מִן בְּנֵי נֹחַ בָּאתֶם כִּשְׁאָר עַכּוּ״ם כַּכּוּשִׁיִּים אֲשֶׁר נִדְמֵיתֶם לָהֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ״ (ירמיהו יג:כג), כָּךְ אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב:
הֲלֹא. בְּטוֹבָתִי תְּחִלַּת בּוֹחֲרִי בָּכֶם הִיא הוֹצָאָה שֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמַה לִּי בְּכָךְ, אַף פְּלִשְׁתִּים כָּךְ הוֹצֵאתִי מִכַּפְתּוֹר כְּשֶׁבָּאוּ כַפְתּוֹרִים עַל עַוִּים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב:כג): ״וְהָעַוִּים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה וְגוֹ׳״, כָּבְשׁוּ גַּם בְּנֵי עַזָּה וּשְׁאָר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים תַּחְתֵּיהֶם וְהוֹצֵאתִים מִיָּדָם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עֲשִׂיתִים לִי לְעָם:
וַאֲרָם מִקִּיר. וְכֵן אֲנִי עָתִיד לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרָם מִקִּיר שֶׁיַּגְלֵם שָׁם סַנְחֵרִיב, וְלַקֵּץ הַיָּמִים מִשֶּׁתִּתְבַּטֵּל מַלְכוּת אַשּׁוּר יֵצְאוּ: