רש"י על עמוס· רש״י
פרק ו · פסוק ו
הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹמְרִים בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין כּוֹסוֹתֵיהֶן זֶה לָזֶה, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים עַל שֵׁם כְּלִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי פִיּוֹת וְהוּא אָרוֹךְ וְשׁוֹתֶה זֶה מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן הוּא נִזְרָק מִפִּיו אֶל פִּיו:
וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים. מוּבְחָר שֶׁבַּשְּׁמָנִים וְהוּא אֲפַרְסְמוֹן:
וְלֹא נֶחְלוּ. לְשׁוֹן חוֹלִי:
עַל שֶׁבֶר יוֹסֵף. שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הַנְּבִיאִים שֶׁעָתִיד לָבֹא עֲלֵיהֶם: