רש"י על עמוס· רש״י
פרק ב · פסוק ו
עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק. הַדַּיָּנִין הָיוּ מוֹכְרִים אֶת מִי שֶׁהָיָה זַכַּאי בַּדִּין בְּכֶסֶף שֹׁחַד שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ:
וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת (לקמן ח:ו) בְּדִיל דְּיֶחְסְנוּן, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: מַטִּין מִשְׁפַּט הָאֶבְיוֹן כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִמְכּוֹר שָׂדֵהוּ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּין שְׂדוֹת הַדַּיָּנִין, וְזֶה עוֹקֵף עָלָיו וְנוֹטְלָהּ בְּדָמִים קַלִּים כְּדֵי לִגְדּוֹר וְלִנְעוֹל כָּל שְׂדוֹתָיו יַחַד וְלֹא יַפְסִיק בֵּינֵיהֶם: