רש"י על עזרא· רש״י
פרק ח · פסוק יז
וָאֲצַוֶּה אוֹתָם וְגוֹ׳. שְׁלַחְתִּים וְצִוִּיתִים לְדַבֵּר אֶל אִדּוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל וְחָשׁוּב אֲשֶׁר בְּכָסִפְיָא:
עַל אִדּוֹ. אֶל אִדּוֹ:
וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם. שַׂמְתִּי בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר בִּשְׁלִיחוּתִי אֶל אִדּוֹ וְאֶחָיו שֶׁהֵם נְתוּנִים וּמְיֻשָּׁבִים בְּכָסִפְיָא לְהָבִיא לָנוּ מְשָׁרְתִים לַעֲבֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
בְּכָסִפְיָא. שֵׁם מָקוֹם בְּבָבֶל:
אֶל אִדּוֹ אָחִיו. שֵׁם אָדָם:
הַנְּתוּנִים. כְּמוֹ הַנְּתִינִים, וְעַל כֵּן נִכְתַּב בְּוָי״ו: