רש"י על עזרא· רש״י
פרק ג · פסוק ה
וְאַחֲרֵי כֵן. וּלְאַחַר הַסֻּכּוֹת הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב:
וְלֶחֳדָשִׁים. וּלְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
וּלְכָל מוֹעֲדֵי ה׳. וְלִשְׁאָר מוֹעֲדוֹת קָרְבְּנֵיהֶם:
וּלְכָל מִתְנַדֵּב. וּלְכָל אוֹתָם הַמִּתְנַדְּבִים נִדְבוֹתֵיהֶם הָיוּ מְקַבְּלִים הַכֹּהֲנִים אוֹתָם לְהַקְרִיבָם, וּמִיּוֹם אֶחָד בְּתִשְׁרֵי הִתְחִילוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וַעֲדַיִן לֹא נִבְנָה יְסוֹד הַבַּיִת: