רש"י על עזרא· רש״י
פרק ג · פסוק ג
וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנוֹתָיו. כְּדֵי לְהַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, שֶׁהֲרֵי הָיוּ יְרֵאִים מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת שֶׁלֹּא יְקַנְתְּרוּם וְשֶׁלֹּא יַלְשִׁינוּם לַמֶּלֶךְ. וּבָנוּ הַמִּזְבֵּחַ לַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלוֹת לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיָבִינוּ הָעַמִּים בַּדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂהוּ עַל פִּי הַמֶּלֶךְ וְעַל כֵּן יִמָּנְעוּ מִלְּקַנְתְּרָם לְבִנְיַן הַבַּיִת:
לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב. תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם (במדבר כח:ד):