רש"י על עזרא· רש״י
פרק ב
פסוק א
וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה. אֵלֶּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִמְּדִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעוֹלִים עַתָּה מִן הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בַּגּוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם:
וַיָּשׁוּבוּ. וְעַתָּה חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם:
וִיהוּדָה. וּבְנֵי יְהוּדָה חָזְרוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעִירוֹ:
פסוק ב
אֲשֶׁר בָּאוּ. בְּנֵי הַמְּדִינָה הַלָּלוּ בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר גָּלוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל עִם זְרֻבָּבֶל וְגוֹ׳:
מִסְפָּר. הָרִאשׁוֹן פּ״א קְמוּצָה בְּגָדוֹל וְשֵׁם אָדָם הוּא, מִסְפַּר הַשֵּׁנִי פּ״א פְּתוּחָה וְדָבוּק הוּא:
אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. הַלָּלוּ בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים הָיוּ, וְהָאֲחֵרִים הָיוּ מְשׁוּכִים אַחֲרֵיהֶם. וְעַל כֵּן מְנָאוּם אַחֲרֵיהֶם לְבַד:
פסוק ג
בְּנֵי פַרְעוֹשׁ וְגוֹ׳. יֵשׁ בָּהֶם בַּפָּרָשָׁה שֶׁמַּזְכִּיר שֵׁם אֲבִיהֶם עַל שֵׁם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁמַּזְכִּירָם עַל שֵׁם מְקוֹמָם, לוֹמַר בְּנֵי מָקוֹם פְּלוֹנִי:
פסוק לו
הַכֹּהֲנִים בְּנֵי יְדַעְיָה. עַד עַתָּה מָנָה בְּנֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וּמֵעַכְשָׁיו הוּא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִין וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְגוֹ׳״ (עזרא א:ה):
פסוק מא
הַמְשׁוֹרְרִים. הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ מְשׁוֹרְרִים, וְכֵן הַשּׁוֹעֲרִים הֵם הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים מִשַּׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק מג
הַנְּתִינִים. עַכְשָׁיו הוּא מוֹנֶה אוֹתָם נְתִינִים שֶׁהָיוּ חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה (יהושע ט:כז), וּמִשָּׁם הָיְתָה יוֹצֵאת פַּרְנָסָתָם:
פסוק נח
וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. עֲבָדִים הָיוּ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְהַלָּלוּ בָּנִים הָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם:
פסוק נט
וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח וְגוֹ׳. וְאֵי זֶה מַעֲשֶׂה הִגִּיעַ לָהֶם וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד וְגוֹ׳:
וְזַרְעָם. שֶׁל אֲבוֹתָם לְפִי שֶׁאָבְדוּ יִחוּס שֶׁלָּהֶם וְלֹא יָדְעוּ אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם:
פסוק ס
בְּנֵי דְלָיָה וְגוֹ׳. גַּם הֵם בִּכְלַל אֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח (עזרא ב:נט):
פסוק סא
אֲשֶׁר לָקַח. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי לָקַח אִשָּׁה:
וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם. וְהָיָה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל בַּרְזִלַּי עַל שְׁמָם, לְפִי שֶׁהֵם לָקְחוּ מִבְּנוֹתָיו:
פסוק סב
אֵלֶּה. כֹּהֲנִים הַלָּלוּ הַמִּתְיַחֲסִים שֶׁהָיָה לָהֶם לְהִתְיַחֵס בְּאוֹתוֹ כְּתָב וְלֹא נִמְצָא כְּתַב יִחוּסָן:
וַיְגֹאֲלוּ. שֶׁהָיוּ מְגֹאָלִים וּמְגֹעָלִים שֶׁלֹּא יַעַבְדוּ עוֹד עִם שְׁאָר הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא נִמְצָא כְתַב יִחוּסָן:
פסוק סג
הַתִּרְשָׁתָא. הוּא נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה (נחמיה ח:ט), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ הַתִּרְשָׁתָא שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לִשְׁתּוֹת יֵין נֶסֶךְ שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עַל אֲשֶׁר הָיָה מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ (ירושלמי קידושין ד,א):
מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת כִּשְׁאָר כֹּהֲנִים:
עַד עֲמֹד כֹּהֵן וְגוֹ׳. כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ לֹא יַעֲלֶה דָּבָר זֶה, וְאֵינִי יָכוֹל לִפְתּוֹר עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וְתוּמִּים בְּבַיִת שֵׁנִי, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹמָא (יומא כא:) שֶׁהָיָה בַּיִת שֵׁנִי חָסֵר מֵאוּרִים וְתוּמִּים:
פסוק סד
כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד. כְּשֶׁהָיוּ כֻלָּם בְּיַחַד עִם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַנְּתִינִים הָיָה בָּהֶם חֶשְׁבּוֹן זֶה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּנוּיִים לְמַעְלָה הֵם שֶׁל שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְאוֹתָם אֲשֶׁר נֶחְסְרוּ מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁלֹּא תִמְצָאֵם לְמַעְלָה הֵם הָיוּ מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק כט): כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא וְגוֹ׳, וּבִפְרָטָן אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים אֶלֶף; שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף הֵיכָן הֵם? אֶלָּא שֶׁעָלוּ מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים:
פסוק סה
מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם. שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַקָּהָל:
וְלָהֶם מְשׁוֹרְרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת מָאתָיִם. לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹלִים בְּשִׂמְחָה מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ צְרִיכִים לִמְשׁוֹרְרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מְטַיְּלוֹת בָּהֶם בְּרֹב שִׂמְחָתָם:
פסוק סח
הִתְנַדְּבוּ. הָיוּ מִתְנַדְּבִין לְבִנְיַן הַבַּיִת:
פסוק סט
כְּכֹחָם. כְּפִי כֹּחָם וּמָמוֹנָם:
דַּרְכְּמוֹנִים. שֵׁם מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב:
וְכָתְנוֹת כֹּהֲנִים. לְשָׁרֵת בָּהֶם: