רש"י על עזרא· רש״י
פרק א · פסוק ד
וְכָל הַנִּשְׁאָר. וְכָל יְהוּדִי הַנִּשְׁאָר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲלוֹת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן:
יְנַשְּׂאוּהוּ. מְצַוֶּה אֲנִי לְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ שֶׁיַּעֲנִיקוּהוּ וִינַשְּׂאוּהוּ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּרְכוּשׁ וּבְהֵמוֹת לְמַעַן יוּכַל לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם עִם הַנְּדָבָה אֲשֶׁר יִתְנַדְּבוּ אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ לְבִנְיַן הַבַּיִת, שֶׁאַף הָאֻמּוֹת יֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ מִתְנַדְּבִים נְדָבָה לְבִנְיַן הַבַּיִת:
לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. מִן ״כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ״ עַד כָּאן הַכְרָזַת הַכָּרוֹז וּשְׁלִיחוּת אִגֶּרֶת הַמִּכְתָּב: