רש"י על נחמיה· רש״י
פרק יא · פסוק כב
וּפְקִיד הַלְוִיִּם. מְמֻנֶּה עַל הַלְוִיִּם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם:
לְנֶגֶד מְלֶאכֶת. עַל מְלֶאכֶת הַבַּיִת מְמֻנֶּה, כְּגוֹן בִּנְיָנֵי בֶּדֶק הַבַּיִת וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמּוֹצִיאִין מָמוֹן לְמַעֲשֵׂה (לְמַעֲשַׂר) הַבַּיִת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל הַמְּלָאכָה הַחִיצוֹנָה וְגוֹ׳״ (נחמיה יא:טז)׃