רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ה · פסוק יח
וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנִי שׁוֹר אֶחָד וְשֵׁשׁ צֹאן וְצִפֳּרִים הַרְבֵּה:
בְּרוּרוֹת. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: שֵׁשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת״ (שמואל א כה:יח):
נַעֲשׂוּ לִי. לְשׁוֹן תִּקּוּן, כְּמוֹ ״וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה״ (בראשית יח:ח):
וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ שׁוֹתִים יַיִן הַרְבֵּה כְּדֵי שִׁיעוּר סִפּוּק שֶׁל עֲשֶׂרֶת יָמִים:
וְעִם זֶה. וּבִשְׁבִיל כָּל מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא הוֹצָאוֹת כָּל כָּךְ:
לֶחֶם. שֶׁל מַס הָרָאוּי לַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי וְלֹא שָׁאַלְתִּי מִן הָעָם, שֶׁהֲרֵי כָּבְדָה וְחָזָקָה עֲבוֹדַת בִּנְיַן הַחוֹמָה עֲלֵיהֶם: