רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ה · פסוק טז
הַחוֹמָה. חוֹמַת הָעִיר:
הֶחֱזַקְתִּי. הִתְעַסַּקְתִּי לַעֲסוֹק בָּהּ תָּדִיר:
וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ. וּבַשָּׂדוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִים הַחוֹמָה לֹא קָנִינוּ אֲנִי וּבְנֵי סִיעָתִי עַל עֵסֶק דָּחְקָם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, אֲבָל הָיִיתִי נוֹתֵן לָהֶם מָמוֹן כְּדֵי לִבְנוֹת הַבִּנְיָן:
עַל הַמְּלָאכָה. לִבְנוֹת תָּדִיר: