רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ה · פסוק ח
וָאֹמְרָה לָהֶם. וְכֵן אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנַחְנוּ קָנִינוּ כְּבָר אֶת אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּשִּׁבְיָה מִיַּד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהָיוּ נִמְכָּרִים לָהֶם:
כְּדֵי בָּנוּ. בְּאוֹתוֹ דֵּי מָמוֹן שֶׁבְּיָדֵינוּ:
וְגַם אַתֶּם. וְאַף אַתֶּם תִּמְכְּרוּ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֶת אֲחֵיכֶם הַנִּכְבָּשִׁים תַּחַת יְדֵיכֶם לַעֲבָדִים:
וְנִמְכְּרוּ לָנוּ. וְהַמַּעֲשֶׂה יָבֹא לִידֵי כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ מְכוּרִים לָנוּ מִיַּד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. (אִם כֵּן לָמָּה תִּמְכְּרוּ אוֹתָם כֵּיוָן שֶׁמֻּכְרָחִים אֲנַחְנוּ לִפְדּוֹתָם. כן הוא בספרים אחרים):
וַיַּחֲרִישׁוּ. שָׁתְקוּ וְנִתְבַּיְּשׁוּ וְלֹא יָדְעוּ מַה לְּהָשִׁיב: