רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ג · פסוק לד
לִפְנֵי אֶחָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן. לִפְנֵי חֲבֵירָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן שֶׁהָיוּ צָרֵי יְהוּדָה:
מָה הַיְּהוּדִים. מַדּוּעַ הַיְּהוּדִים כָּךְ הֵם עוֹשִׂים?:
הָאֲמֵלָלִים. עִנְיַן חֲלָשׁוּת וְרִפְיוֹן:
הֲיַעַזְבוּ לָהֶם. וְכִי הֵם סְבוּרִים אֲשֶׁר יַעַזְבוּ וְיַנִּיחוּ לָהֶם הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים לִבְנוֹת?:
הֲיִזְבָּחוּ. אִם יִזְבְּחוּ לָהֶם אֶת זִבְחֵיהֶם תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁהֵם סְבוּרִים:
הַיְכַלּוּ בַיּוֹם. אִם יְכַלּוּ וְיַשְׁלִימוּ מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר הִתְחִילוּ בְּיוֹם א׳? לוֹמַר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּם הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים לִגְמֹר אֶת בִּנְיָנָם:
הֲיְחַיּוּ. אִם יְחַיּוּ וִיתַקְּנוּ וְיַחֲזִירוּ הָאֲבָנִים לְקַדְמָתָן לִהְיוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת מִן הֶעָפָר:
מֵעֲרֵמוֹת. עִנְיַן חֳמָרִים וְתִלִּים:
וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת. וְהָאֲבָנִים הָיוּ שְׂרוּפוֹת וְנַעֲשֵׂית עָפָר. כָּךְ הָיוּ מַלְעִיגִים וּמִתְלוֹצְצִים עַל בִּנְיַן הַחוֹמָה, שֶׁהָיוּ בּוֹנִין מִן הָאֲבָנִים שְׂרוּפוֹת שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ מִן הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׂרְפָה יְרוּשָׁלָיִם: