רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ג · פסוק ל
וְחָנוּן בֶּן צָלָף הַשִּׁשִּׁי. בָּנִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ לְצָלָף, וְחָנוּן הוּא הַשִּׁשִּׁי:
מִדָּה שֵׁנִי. כְּמוֹ ״שֵׁנִית״ (נחמיה ג:כז):
נִשְׁכָּתוֹ. כְּמוֹ לִשְׁכָּתוֹ, לִשְׁכָּה אַחַת הָיְתָה לוֹ שָׁם סָמוּךְ לַחוֹמָה: