רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ג · פסוק יט
מִנֶּגֶד עֲלוֹת הַנֶּשֶׁק. כְּנֶגֶד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹלִים הַגִּבּוֹרִים אֶל הַנֶּשֶׁק. לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא נִרְאֶה שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם אֶחָד בְּסָמוּךְ לַחוֹמָה וּכְלֵי זַיִן שֶׁל נֶשֶׁק הַגִּבּוֹרִים הָיוּ נוֹתְנִין (ספרים אחרים: נְתוּנִים) שָׁם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״עָרֵי מִבְצָר וְהַנֶּשֶׁק״ (מלכים ב י:ב):
הַמִּקְצוֹעַ. לְקֶרֶן זָוִית שֶׁל חוֹמָה׃