רש"י על נחמיה· רש״י
פרק ג · פסוק יא
מִדָּה שֵׁנִית. כְּאוֹתָהּ מִדָּה אֲשֶׁר בָּנָה חֲבֵירוֹ שֶׁל מַעְלָה, גַּם הוּא בָּנָה כְּמוֹתוֹ, מִדָּה שֵׁנִית בְּבִנְיַן הַחוֹמָה. אֵינוֹ נוֹפֵל לוֹמַר לְשׁוֹן מִדָּה בְּבִנְיַן הַשְּׁעָרִים, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם כִּי אִם בְּבִנְיַן חֵלֶק שֶׁל חוֹמָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַפָּרָשָׁה בְּבִנְיַן הַשְּׁעָרִים לְשׁוֹן מִדָּה:
וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים. גַּם הוּא בָּנָה אוֹתוֹ מִגְדָּל שֶׁשְּׁמוֹ כָּךְ. כָּל הַמִּגְדָּלִים הַלָּלוּ שֶׁבַּפָּרָשָׁה הָיוּ בְנוּיִים בְּחוֹמַת הָעִיר סָבִיב: