רש"י על נחמיה· רש״י
פרק א · פסוק ג
וַיֹּאמְרוּ לִי. הֵשִׁיבוּ לִי עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, תְּחִלָּה עַל עִנְיַן הַיְּהוּדִים וְאַחַר כָּךְ עַל עִנְיַן הַחוֹמוֹת וְהַשְּׁעָרִים:
הַנִּשְׁאָרִים וְגוֹ׳. אוֹתָם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ שָׁם בִּמְדִינַת יְרוּשָׁלַיִם, הֵם נְתוּנִים בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה, לְפִי שֶׁהָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים בּוֹזְזִים וְשׁוֹלְלִים אוֹתָם:
וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת. וְחוֹמַת הָעִיר הֲרֵי הִיא פְּרוּצָה, וְהַשְּׁעָרִים שְׂרוּפִים בָּאֵשׁ כְּקַדְמָתָן; שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא בָּנוּ חוֹמוֹת הָעִיר וּשְׁעָרֶיהָ כִּי אִם בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְבַדּוֹ:
נִצְּתוּ. כְּמוֹ נוּצְתוּ (ספרים אחרים: נִצְּתוּ כמו נִתְּצוּ):