רש"י על נחום· רש״י
פרק ב · פסוק ה
יִתְהוֹלְלוּ. יִנְהֲגוּ עַצְמָן בְּשִׁגָּעוֹן.
יִשְׁתַּקְשְׁקוּן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״קָל נְקוּשׁ זַיְּנֵיהוֹן מִשְׁתְּמַע״, וְהוּא מִלְּשׁוֹן ״וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים״ (יואל ב:כד), ״כְּמַשַּׁק גֵּבִים״ (ישעיהו לג:ד), לְשׁוֹן ׳הַשְׁמָעַת קוֹל׳.
יְרוֹצֵצוּ. יְרוֹעֲעוּ אֶת הַשּׁוֹמְעִים כַּבְּרָקִים הַלָּלוּ הַטּוֹרְדִים אֶת הַבְּרִיּוֹת, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.