רש"י על נחום· רש״י
פרק א · פסוק יד
וְצִוָּה עָלֶיךָ ה׳. עַתָּה מוּסָב הַדִּבּוּר אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
לֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד. לֹא יַעֲמֹד מִמְּךָ מֶלֶךְ.
מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה. וְאָשִׂים אֶת בֵּית אֱלֹהֶיךָ קִבְרֶךָ. שָׁם תִּבְרַח לְהִמָּלֵט וְשָׁם תֵּהָרֵג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שֶׁנֶּהֱרַג אָבִיךָ בֵּית נִסְרוֹךְ אֱלֹהָיו.
כִּי קַלּוֹתָ. בְּעֵינַי.