רש"י על נחום· רש״י
פרק א · פסוק יא
מִמֵּךְ. אַתְּ נִינְוֵה.
יָצָא. סַנְחֵרִיב הַחוֹשֵׁב רָעָה, דִּמָּה לְהַחֲרִיב דִּירַת מַטָּה וּמַעְלָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים ב יט:כג) ״וְאָבֹא מְלוֹן קִצֹּה״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיהו לז:כד) ״וְאָבֹא מְרוֹם קִצּוֹ״. בִּתְחִלָּה אַחֲרִיב דִּירָה שֶׁל מַטָּה, וּלְבַסּוֹף דִּירָה שֶׁל מַעְלָה, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק (דף צד).