רש"י על משנה אבות· רש״י
פרק ו · משנה א
שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה. כְּלוֹמַר בְּרַיְתָא הִיא וּבִלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה הִיא שְׁנוּיָה, אֲבָל אֵינָהּ מִשְׁנָה. וּמַה שָּׁנוּ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְכוּ'. וּלְפִי שֶׁעַד עַכְשָׁיו כָּל הַפְּרָקִים מִשְׁנָה, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ שֶׁמִּכָּאן וְאֵילָךְ בְּרַיְתָא הִיא. וּמִתּוֹךְ שֶׁהַלָּלוּ דִּבְרֵי הַגָּדָה הֵן וּמְסַפְּרוֹת בְּעֵסֶק תַּלְמוּד תּוֹרָה נָהֲגוּ לְאָמְרָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עִם שְׁאָר פְּרָקִים הַלָּלוּ שֶׁל מַסֶּכֶת אָבוֹת:
זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה. לִהְיוֹת צַדִּיק וְחָסִיד כְּדִלְקַמָּן. נֻסָּח אַחֵר מִצְוֹת הַרְבֵּה אֵלּוּ בִּשְׁבִילוֹ הוּא:
כְּדַי הוּא לוֹ. כְּלוֹמַר שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קֹהֶלֶת יב) כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:
וְנִקְרָא רֵעַ. (תְּהִלִּים קלט) וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל:
אָהוּב. (שָׁם קכב) יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ, וְאוֹמֵר (שָׁם קיט) שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. נֻסָּח אַחֵר לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ:
אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם. שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה:
אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁמְּקָרְבָן וּמְלַמְּדָן וְגוֹמְלָן טוֹב:
וּמַלְבַּשְׁתּוֹ. הַתּוֹרָה:
וּמַכְשַׁרְתּוֹ. לִהְיוֹת צַדִּיק וְהוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה עַוְלָה אֶלָּא מַצְדִּיק דְּרָכָיו בְּקַו וּבְהַכְרָעַת מִשְׁפָּט:
חָסִיד. עוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין:
יָשָׁר. עוֹשֶׂה יֹשֶׁר, וְעָדִיף מִצַּדִּיק:
וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה שֶׁנֶּאֱמַר לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. דִּלְעֵיל מֵהַאי קְרָא כְּתִיב ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, וְסָמִיךְ לֵיהּ לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, כְּלוֹמַר עֵצָה וּגְבוּרָה וּבִינָה אֲנִי לְלוֹמְדַי לִהְיוֹת לִבְנֵי אָדָם לְעֵזֶר:
תּוּשִׁיָּה. לוטיי"ר בְּלַעַז, עִנְיַן גַּאֲוָה וּגְדֻלָּה. נֻסָּח אַחֵר וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ בְּנֵי אָדָם, נֶהֱנִים לִלְמֹד מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה שֶׁנֶּאֱמַר לִי עֵצָה וְגוֹ', כָּךְ מְשַׁבַּחַת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ שֶׁלִּי הָעֵצָה וְהַתּוּשִׁיָּה וְהַגְּבוּרָה, וּכְתִיב אֲנִי בִּינָה, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ יֵשׁ לִי בְּלוֹמְדַי:
וְנוֹתְנִין לוֹ. רָשׁוּת וְחִקּוּר דִּין, שֶׁעֹמֶק הַדִּין פָּתוּחַ לְפָנָיו:
וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה. מִן הַשָּׁמַיִם. הֲכִי גָרְסִינַן וֶהֱוֵי צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ, הֱוֵי צָנוּעַ וְאֶרֶךְ אַפַּיִם, מִתּוֹךְ עֵסֶק הַתּוֹרָה יְהֵא קָשֶׁה לִכְעֹס, דְּכָל הַכּוֹעֵס אֲפִלּוּ תּוֹרָתוֹ כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִשְׁתַּכַּחַת הֵימֶנּוּ:
מוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ. מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מֵרֹב עֲנָוָה: