רש"י על משנה אבות· רש״י
פרק ג · משנה י
כל שרוח הבריות. כלומר כל מי שהוא אהוב למטה [נ״א לבריות] בידוע שהוא אהוב למעלה [נ״א למקום]:
שינה של שחרית. שהולך וישן עד שיעבור זמן ק״ש. נ״א עריבה לו לאדם ונמשך בה ומבטלתו מן התורה:
ויין של צהרים. שמביאתו לידי שכרות:
ושיחת הילדים. בחורים שעוסקים בדברי ליצנות ובני אדם רודפין אחריהם:
וישיבת בתי כנסיות. שמתכנסים ועוסקים בדברים בטלים ונמשכים שם בני אדם: