רש"י על משנה אבות· רש״י
פרק ג · משנה ז
ברתותא. שם מקום הוא:
וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל. על אותו מעשה שקבץ כסף וזהב לבית המקדש אמר דוד לפסוק זה. נ״א תן לו משלו משל עצמו שתעשה צדקה והתנדב מנכסיך לשמים:
שאתה ושלך שלו. והדין עליך לתת לו משל עצמו:
כי ממך הכל וגו'. כי כל מה שהיה להם ממך הוא ומעתה שקבלו מידך שנתת להם מברכתך חזרו ונתנו לך לצורך ביתך כמו ונתנו את בנותינו לכם:
מה נאה ניר זה. שדה שנתחרשה:
המהלך בדרך ושונה ול״ג יחידי:
הרי זה מתחייב בנפשו. כלומר מסתכן בנפשו כי כשעוסק בתורה אין רשות לשטן להזיקו וכיון שפוסק על דברים בטלים ניתנה לו רשות:
הכא ל״ג מעלה עליו הכתוב דהא לא כתיב קרא: