רש"י על משנה אבות· רש״י
פרק ב · משנה יג
הוי זהיר בקריאת שמע. לקרותה בשעתה:
ובתפלה ובתפלין לא גרסי'. נ״א ק״ש ותפלה חדא מילתא היא:
אל תעש תפלתך קבע. כאדם שעליו דבר קבוע ומוטל עליו חובה ואומר כך וכך אני חייב מתי אפרוק מעלי עול זה:
אלא רחמים ותחנונים. שתהא מכוון דעתך:
כי חנון ורחום הוא. מכאן שרוצה בתחנונים ומרחם מיד:
ואל תהי רשע בפני עצמך. כלומר אל תעשה דבר שהיום או למחר תעשה אתה את עצמך רשע ותאמר למה עשיתי רשע זה: