רש"י על משלי· רש״י
פרק כט · פסוק ט
אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט. מִתְוַכֵּחַ עִם הָאֱוִיל:
וְאֵין נָחַת. בֵּין מַרְאֶה לוֹ פָּנִים זְעוּפוֹת בֵּין שֶׁמַּרְאֵהוּ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, אֵין נַחַת לֹא בָזוֹ וְלֹא בָזוֹ, אֵינוֹ מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ. מָצִינוּ בַאֲמַצְיָה, שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וּמָסַר בְּיָדוֹ אֱדוֹם, וּבְשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת (דברי הימים ב כה:יד) וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְלָהֶם הִשְׁתַּחֲוָה. לְאָחָז הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּמְסָרוֹ בְּיַד מַלְכֵי אֲרָם, וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַמֶּשֶׂק כִּי אָמַר אֱלֹהֵי אֲרָם מְעַזְּרִים לָהֶם (דברי הימים ב כח:כג):