רש"י על משלי· רש״י
פרק כה · פסוק כז
אָכוֹל דְּבַשׁ. לֶאֱכוֹל דְּבַשׁ יוֹתֵר מִדַּאי. רֶמֶז הַדָּבָר לְדוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה (יחזקאל א) וּבְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (בראשית א) לְגַלּוֹת לָרַבִּים, וְעַמֵּי הָאָרֶץ מְלַגְלְגִים עַל הַדְּבָרִים, וְשׁוֹאֲלִים מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה:
וְחֵקֶר כְּבוֹדָם כָּבוֹד. וְהֵיכָן הַחֵקֶר רָאוּי לִהְיוֹת? בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, אֲשֶׁר כְּבוֹדָם כָּבוֹד בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם, יֵשׁ לִשְׁאוֹל מָה טַעַם גָּזְרוּ כָּךְ, וְלָמָּה סִיְּגוּ בְּכָל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה: