רש"י על משלי· רש״י
פרק כה · פסוק יז
הוֹקַר רַגְלְךָ. כְּשֵׁם שֶׁאִם מָצָאתָ דְּבַשׁ וְהוּא מָתוֹק לְחִכְּךָ, אַתָּה צָרִיךְ שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאֹתוֹ, כָּךְ הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ אַע״פּ שֶׁהוּא מְקָרֶבְךָ, מְנַע מִלָּבֹא שָׁם יוֹם יוֹם פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וְיִשְׂנָא אוֹתְךָ. וּלְעִנְיַן מִדְרָשׁוֹ (חגיגה ז.): אַל תְּהִי רָגִיל לַחֲטֹא שׁוֹגֵג וּלְהָבִיא תָּמִיד חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת לְבֵית ה׳ שֶׁנִּקְרָא רֵעַ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ״זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי״ (שיר השירים ה:טז):