רש"י על משלי· רש״י
פרק כה · פסוק טו
בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין. בְּעוֹד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְאֵינוֹ נִפְרָע, יִתְּנוּ לֵב הַחוֹטְאִים לְפַתּוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה:
וְלָשׁוֹן רַכָּה. בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים:
תִּשְׁבָּר גָּרֶם. עֶצֶם קֹשִׁי הַגְּזֵרָה: