רש"י על משלי· רש״י
פרק כד · פסוק לא
קִמְּשׂוֹנִים. חוֹחִים:
כָּסּוּ. נִכְסוּ:
חֲרֻלִּים. גְּדוֹלִים מִקִּמְּשׂוֹנִים, וַהֲרֵי הֵם חַדִּים כְּקוֹצִים:
וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. כָּךְ מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ, מִתְּחִלָּה מְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי פְרָקִים, וְסוֹף מְחַלֵּף דִּבְרֵי חֲכָמִים מִזֶּה לָזֶה (אבות דרבי נתן כד,ו), שֶׁאוֹמֵר עַל טָהוֹר טָמֵא וְעַל טָמֵא טָהוֹר, וְהוּא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם: