רש"י על משלי· רש״י
פרק כד · פסוק כז
הָכֵן בַּחוּץ. זֶה מִקְרָא:
וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה. זוֹ מִשְׁנָה:
אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. זוֹ גְּמָרָא (סוטה מד.). דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, בַּתְּחִלָּה קַח לְךָ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאַחַר כָּךְ וְעַתְּדָהּ, לְשׁוֹן ״עַתּוּדִים״ (בראשית לא:י) – שִׂים לְךָ בְּהֵמוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. תִּקַּח אִשָּׁה: