רש"י על משלי· רש״י
פרק כד · פסוק ז
רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת. מִין אֶבֶן יְקָרָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, כְּמָה דְתֵימָא ״רָאמוֹת וְגָבִישׁ״ (איוב כח:יח). כְּלוֹמַר: כָּל חָכְמָה דּוֹמָה לַכְּסִיל כְּאֶבֶן יְקָרָה וּכְמַרְגָּלִיּוֹת לִקְנוֹת, לוֹמַר: אֵיךְ אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה, מָתַי תַּעֲלֶה בְּיָדִי? אֲבָל הֶחָכָם שׁוֹנֶה הַיּוֹם מְעַט וּלְמָחָר מְעַט (דברים רבה ח:ג):