רש"י על משלי· רש״י
פרק ה · פסוק ו
אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס. כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ חֲכָמִים (דברים רבה ו:ב): סִלְסֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת וְלֹא פֵּרְשָׁן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם מִצְוָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה וְיִדְבַּק בָּהּ, וְיַנִּיחַ שְׁאָר הַמִּצְווֹת. וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ: כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּפַלֵּס אָרְחוֹת הַתּוֹרָה, אֵי זוֹ לִיקַּח וְאֵי זוֹ לְהַנִּיחַ, לְכָךְ נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ. הֵנִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתִיבוֹתֶיהָ וְלֹא הוֹדִיעָם. זֶהוּ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, עקב ב). אֲבָל לְפִי סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ – נִרְאֶה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִפְסִיק בְּעִנְיַן אִשָּׁה הַזּוֹנָה, וְכֵן יֵשׁ לְפָרֵשׁ: אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס. אַל תִּשְׁקֹל אֹרַח חַיִּים אֵצֶל אוֹתָהּ זָרָה, לוֹמַר: אֵיזוֹ לַעֲשׂוֹת זוֹ אוֹ זוֹ? כִּי מַעְגְּלוֹת הַזּוֹנָה נָעוּ לִשְׁאוֹל, וְלֹא תֵדַע לְהִזָּהֵר עַד אֲשֶׁר תָּנוּעַ וְתִפּוֹל: