רש"י על מלכים ב· רש״י
פרק כה · פסוק כז
נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ. שֶׁמֵּת נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמָלַךְ אֱוִיל מְרוֹדַךְ תַּחְתָּיו.
בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ. וּבְיִרְמְיָהוּ הוּא אוֹמֵר: בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אֶלָּא בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מֵת נְבוּכַדְנֶאצַּר, וְנִקְבַּר בְּעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה הוֹצִיאוֹ אֱוִיל מְרוֹדַךְ מִקִּבְרוֹ וּגְרָרוּהוּ, בִּשְׁבִיל לְבַטֵּל גְּזֵרוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּישַׁעְיָהוּ: וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב וְגוֹ'.