רש"י על מלכים ב· רש״י
פרק יא · פסוק ו
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר. הוּא שַׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁבָּעֲזָרָה, שַׁעַר הַסִּירָה. וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הָרָצִים. אַף הוּא מִשַּׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: בְּתַרְעָא דְּבַתְרוֹהִי תַּרְעָא רָהֲטַיָּא. וְשַׁעַר הָרָצִים, דֶּרֶךְ שָׁם בָּאִין מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן, וְאוֹתוֹ שַׁעַר הָעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו שַׁעַר הָרָצִים, קְרָאוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: שַׁעַר הַסִּפִּים.
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח. שְׁמִירָה זוֹ צִוָּם עַל הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר עָלָיו וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.
מַסָּח. שִׁמְרוּהוּ מְאֹד, שֶׁלֹּא תַסִּיחוּ דַעְתְּכֶם, לְשׁוֹן נוֹאָשׁ, שֶׁלֹּא יְהֵא יֵאוּשׁ בַּדָּבָר, וּמֵ"ם שֶׁל מַסָּח מִן הַיְסוֹד.