רש"י על מלכים ב· רש״י
פרק טו
פסוק א
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנִים לְיָרָבְעָם וְגוֹ'. אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, וַהֲלֹא עֻזִּיָּה וְיָרָבְעָם מָלְכוּ כְּאַחַת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְיָרָבְעָם מָלַךְ עֲזַרְיָה, שֶׁמָּלַךְ מַלְכוּת מְנֻגַּעַת, לָמַדְנוּ שֶׁנִּתְנַגַּע בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ.
פסוק ה
וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ. מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁנִּכְנַס לָהֵיכָל לְהַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת.
בְּבֵית הַחָפְשִׁית. עָשָׂה לוֹ בַּיִת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר בַּמֵּתִים חָפְשִׁי.
פסוק ח
בִּשְׁנַת שְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ. אַף מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁמָּלַךְ עֲזַרְיָה מִשֶּׁמֵּת יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּחַיֵּי אֲמַצְיָה אָבִיו, שֶׁאִם לֹא עָמַד עַד שֶׁמֵּת אָבִיו, נִמְצָא שֶׁלֹּא עָמַד עַד בִּשְׁנַת חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְיָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ, וְיָרָבְעָם מָלַךְ אַרְבָּעִים וְאַחַת, נִמְצָא שֶׁמֵּת יָרָבְעָם בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְעֻזִּיָּה, וְהֵיאַךְ הוּא אוֹמֵר בִּשְׁנַת שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה. אֶלָּא עַל כָּרְחֲךָ, עֻזִּיָּה וְיָרָבְעָם מָלְכוּ כְּאַחַת, אֶלָּא שֶׁיָּרָבְעָם מָלַךְ בְּחַיֵּי אָבִיו יְהוֹאָשׁ שָׁלשׁ שָׁנִים, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, שֶׁיָּשַׁב כְּבָר, וְעֻזִּיָּה עָמַד מִשֶּׁמֵּת יוֹאָשׁ, וּמָלַךְ יָרָבְעָם מַלְכוּת שְׁלֵמָה. וּבְסֵדֶר עוֹלָם רָאִיתִי, שֶׁיָּרָבְעָם מָלַךְ בְּחַיֵּי אָבִיו שָׁנָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם שִׁבּוּשׁ הַסּוֹפְרִים הוּא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְיַשֵּׁב בִּשְׁנַת שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה לַעֲזַרְיָה מָלַךְ זְכַרְיָה, אֶלָּא בְּעִנְיָן זֶה.
פסוק י
וַיַּכֵּהוּ קֳבָל עָם. (תַּרְגּוּם:) וּמְחָהִי קֳדָם עַמָּא, לְעֵינֵי הָעָם.
פסוק יב
וַיְהִי כֵן. לֹא שֶׁהָיְתָה כְּדַאי מַלְכוּתוֹ לִמָּשֵׁךְ כָּל כָּךְ, אֶלָּא לְקַיֵּם דְּבַר מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי וְגוֹ'.
פסוק טז
כִּי לֹא פָתַח. שַׂר הָעִיר לֹא פָתַח לוֹ אֶת הָעִיר, לְקַבְּלוֹ לִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם.
הֶהָרוֹתֶיהָ. אֶת הַנָּשִׁים הֶהָרוֹת שֶׁבָּהּ, בִּקֵּע.
פסוק כה
שָׁלִישׁוֹ. גִּבּוֹר שֶׁלּוֹ.
אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה. כָּל אַרְגּוֹב לְשׁוֹן פַּלָּטִין הַחֲשׁוּבִין, וְכָל 'טַרְכוֹנִין' בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, פַּלָּטִין הַחֲשׁוּבִין לַמַּלְכוּת. בָּאַרְמוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֵצֶל הָאַרְגּוֹב.
וְאֶת הָאַרְיֵה. יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁהָיָה אַרְיֵה שֶל זָהָב עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ אַרְמוֹן.
פסוק ל
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם. הָיָה לוֹ לוֹמַר בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז, שֶׁהֲרֵי כָּל יְמֵי מַלְכוּת יוֹתָם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה אָחָז רָשָׁע, רָצָה הַכָּתוּב לִמְנוֹתָם לְיוֹתָם בַּקֶּבֶר, וְלֹא לְאָחָז בַּחַיִּים, כָּךְ הוּא בְּסֵדֶר עוֹלָם.
פסוק לז
בַּיָּמִים הָהֵם. בְּסוֹף יָמָיו שֶל יוֹתָם.
לְהַשְׁלִיחַ. לְגָרוֹת.