רש"י על מלכים ב· רש״י
פרק א · פסוק יז
וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו. אָחִיו הָיָה.
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט. אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, וַהֲלֹא מָלַךְ בִּשְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט, שֶׁהֲרֵי אֲחַזְיָה מָלַךְ בִּשְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּמָלַךְ שְׁנָתַיִם, וּבְסָמוּךְ נָמֵי כְּתִיב: בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מָלַךְ יְהוֹרָם, וִיהוֹשָׁפָט מָלַךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים קֹדֶם שֶׁמָּלַךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ, אֶלָּא רָאוּי הָיָה יְהוֹשָׁפָט לֵהָרֵג בְּרָמוֹת גִּלְעָד, וּבִשְׂכַר שֶׁזָּעַק, תָּלָה לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מוֹנֶה לִבְנוֹ.